ALGOL

אלגול
ALGOL

פרדיגמות	אימפרטיבית, מבנית
תאריך השקה	1958
מתכנן	פרידריך באואר, פיטר נאור, Joseph Henry Wegstein, Bernard Vauquois, Adriaan van Wijngaarden, ז'וליאן גרין, אלן פרליס, ג'ון באקוס, הרמן בוטנברוך, צ'ארלס כץ, Heinz Rutishauser, קלאוס זמלסון, ג'ון מקארתי
מפתח	ועדה שכללה בין השאר את ג'ון מקארתי, פיטר נאור וג'ון באקוס
טיפוסיות	סטטית, חזקה, בטוחה
הושפעה על ידי	Fortran, LISP
השפיעה על	רוב שפות התכנות האימפרטיביות שהופיעו אחריה, כולל שפת C וצאצאיותיה ופסקל.

ALGOL (קיצור של ALGOrithmic Language) היא משפחה של שפות תכנות פרוצדורליות שפותחה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20.

השפה כללה תכונות חשובות רבות לראשונה, ובהן:

• המושג של "בלוקים" של קוד, כולל אפשרויות לקינון של בלוקים, והגבלה של תחום ההכרה (Scope) של משתנים
• שתי דרכים שונות להעברת פרמטרים לפרוצדורה – By Value (כמו בשפת C) ו-By Name
• קריאה רקורסיבית של פרוצדורות – לראשונה בשפת תכנות אימפרטיבית ולא פונקציונלית
• מערכים בגודל משתנה שמוקצים על המחסנית

ALGOL הפכה כמעט מיד עם פרסומה לסטנדרט בפועל של תיאור אלגוריתמים, כפסאודו קוד. והשפיעה בצורה מכרעת על התחביר של רובן המוחלט של השפות האימפרטיביות שנוצרו אחריה, כדוגמת פסקל. למעשה, רוב שפות התכנות הנמצאות בשימוש נרחב כיום הן צאצאיות ישירות או עקיפות שלה^[1]. דוגמאות לצורות תחביר שנכנסו ב-ALGOL ונכנסו לשפות רבות הן סימון =: עבור פעולת השמה, והפרדה בין פקודות על ידי נקודה ופסיק.

ALGOL סבלה משימוש מועט בתעשייה, נשארה בתפוצה מוגבלת יחסית (בעיקר באירופה), והוחלפה לבסוף על ידי צאצאיותיה.